ליה והדגיגה המתוקה

נעים מאוד, שמי אוהד דקל.

מעצב גרפי, מפתח ובונה אתרים, יוצר ספרים דיגיטליים באתר – AIbook
ובעיקר, בן אדם שאוהב ליצור כל יום, כל פעם מחדש.

המסע שלי התחיל עוד בשנת 2009, בעולם העיצוב הגרפי.
מהר מאוד הבנתי שעבורי עיצוב הוא לא רק מקצוע, אלא דרך חשיבה.
עם הזמן הצטרף גם עולם הפיתוח, וכששילבתי בין השניים — מצאתי את המקום שבו אני מרגיש הכי אני.

מאז 2018 אני עוסק בעיצוב ופיתוח אתרים,
ולוקח חלק בפרויקטים שמתחילים מרעיון טוב
ומסתיימים במוצר מדויק, חכם ושימושי באמת.

עיצוב מבחינתי הוא הרבה מעבר ליופי, זו שפה.
דרך לפתור בעיות, להבין אנשים, ולבנות חוויות שעובדות נכון.

היום אני מתמקד בעיצוב UX/UI אסטרטגי,
פיתוח אתרים, ועיצוב לדפוס ולדיגיטל
תוך חשיבה על חוויית משתמש, מסר, ותוצאה.

במקביל, אני כותב ויוצר ספרים דיגיטליים,
ומשלב את ההתפתחות המואצת של עולם ה-AI
בתוך תהליכי היצירה, התוכן והעיצוב.

החיבור בין כתיבה, טכנולוגיה ובינה מלאכותית
מאפשר לי לפתוח מרחבים חדשים של חשיבה ויצירה.

וזה בדיוק מה שמניע אותי 
ליצור, להתפתח ולעזור לעסקים וליוצרים
להיראות טוב יותר, להרגיש מדויקים יותר ולהצליח בעולם דיגיטלי שמשתנה כל הזמן.

ליה והדגיגה המתוקה הוא סיפור ילדים מרגש על ליה, ילדה קטנה בת שלוש, וחברתה המיוחדת – דג ורוד ומתוק בשם יעל. בכל יום ליה דואגת לדג שלה, מאכילה אותו ולוחשת לו סודות קטנים. יום אחד המים באקווריום מתלכלכים ויעל נראית עצובה. ליה פועלת במהירות, קוראת לאמא ועוזרת להציל את חברתה הקטנה. דרך הסיפור, הילדים לומדים על אהבה, אחריות ודאגה לחבר קטן, ועל איך פעולות פשוטות יכולות לעשות שינוי גדול. סיפור חמים, מתוק ומלא קסם, שמתאים במיוחד לגיל הרך.

עמוד 1
ליה ילדה קטנה, בת שלוש המתוקה,
גרה בבית חמים, מלא אהבה.
בחדר שלה שוחה חברה נפלאה,
דגיגה ורודה ומתוקה, יעל שמה.

עמוד 2
בכל בוקר ליה אומרת שלום,
ליעל הדגיגה הקטנה.
היא מאכילה בעדינות, לאט לאט,
ולוחשת לה סוד קטן, שרק לה סיפרה.

עמוד 3
יום אחד המים נראו קצת מלוכלכים,
ויעל שחתה לאט, בלי הרבה סיבובים.
ליה הסתכלה בדאגה, הלב שלה כאב,
“משהו לא בסדר”, היא אמרה.

עמוד 4
ליה קראה לאמא בקול רציני,
“יעל צריכה עזרה, זה חשוב, זה דחוף”.
הן ניקו את המים, בזהירות רבה,
ויעל חייכה, ושבה לשחייה.

עמוד 5
ליה מחאה כפיים, הלב שוב שמח,
הדגיגה הוורוד שוחה, קליל וזורח.
“כשאוהבים ודואגים, הכול מסתדר”,
ליה חיבקה את האקווריום, בלי לדבר.

עמוד 6
מאז כל יום ליה זוכרת יפה,
לשמור, לנקות, באהבה רבה.
ויעל הדגיגה שוחה בשמחה גדולה,
וליה ילדה קטנה – גיבורה נפלאה.